ביטוח לאומי

כך מפקיר ביטוח לאומי את מלאכת קביעת הנכות בתחום הכאב בידיי מומחים שאינם בקיאים בתחום הכאב.

במשך שנים הפקיר הביטוח הלאומי את הסובלים מכאבים כרוניים על ידי כך שהפקיד את מלאכת קביעת נכותם בידיי רופאים שאינם מומחי כאב. 

ביטוח לאומי - חוק לרון - חובות בעקבות הזכויות

אם אתם זכאים לגמלת נכות כללית בביטוח לאומי ושכנעו אתכם לנסות לעבוד במסגרת חוק לרון, כדאי שתחשבו שוב. 

במאמר קצר זה אסביר מדוע הגשת תביעה לביטוח הלאומי באמצעות המעסיק עשוייה להזיק לעובד יותר מאשר להועיל לו. 

אדם שנפגע בעבודה זכאי לגמלה בת 90 ימים מהביטוח הלאומי בשיעור של 75% משכרו ברוטו (עד לתקרה הקבועה בחוק). 

לשם קבלת הזכות, על העובד להגיש את התביעה ישירות לביטוח הלאומי ורק לאחר שמכירים בו, הוא יקבל את התשלום. בכל אותה תקופה, העובד לא יקבל ממעסיקו שכר.

לכלל זה יש חריג. חוק הביטוח הלאומי מאפשר לחלק מן המעסיקים במשק לשלם לעובד את שכרו במהלך 90 הימים למרות שהוא בתאונת עבודה ולקבל במקומו את הגמלה בבוא העת כשהביטוח הלאומי יכיר בו. לצורך המאמר נכנה את המעסיקים הללו: "מעסיק מוסדר".

הרושם הראשוני שמתקבל הוא כי עובדים אצל מעסיקים מוסדרים נהנים מהטבה יוצאת דופן שמבטיחה את זכויותיהם, אך אליה וקוץ בה. דווקא "ההטבה" הזו גורמת פעמים רבות לכך שעובדים אצל מעסיקים מוסדרים מפסידים את זכויותיהם ונותרים ללא פיצוי הולם לפגיעתם. 

ומדוע ?

אגב תשלום דמי הפגיעה לעובד במהלך 90 הימים שלאחר התאונה, מזדרז המעסיק המוסדר לקבל את כספו בחזרה מן הביטוח הלאומי (בתוספת של 2.5% מהגמלה של העובד) ולשם כך מחתים את העובד על טפסים שכל מטרתם אישור התביעה.

ברצוני להביא בפניכם מקרה שטופל על ידי משרדנו ומדגים כיצד פניה לוועדות הרפואיות בביטוח הלאומי עשויה להיות מורכבת ומקפחת ללא מעורבות של עורך דין.

מקרה שהיה כך היה:

אדם שחש כי מצבו הרפואי אינו מאפשר לו להתפרנס, פנה בכוחות עצמו למוסד לביטוח לאומי והגיש תביעה לקבלת גמלת נכות כללית.

ועדה רפואית שבדקה אותו קבעה כי נכותו הרפואית אינה מספיק גבוהה ולכן דחתה את תביעתו.