ביטוח לאומי

פרויקט "יד מכוונת" של ביטוח לאומי:

פרויקט יד מכוונת הינו פרויקט המופעל על ידי חברות "פמי פרימיום" ו "מדיטון" אשר זכו במכרז, ממומנות על ידי הביטוח הלאומי, ואמורות באמצעות פקידים ורופאים מטעמן להכין את ציבור הנכים לקראת הוועדות הרפואיות ללא תשלום.

מי שנפגע אגב ניסיון (שלא בשכר) להציל חיים או רכוש של הזולת, עשוי להיות זכאי לזכויות וגמלאות בביטוח הלאומי בשיעור זהה לזה שמקבלים נפגעי עבודה.

יוזכר בהקשר זה שלנפגעי עבודה זכויות מרחיקות לכת שעשויות להגיע בנסיבות מסויימות לגמלאות חודשיות בשיעור של עשרות אלפי שקלים או למענקים כספיים משמעותיים מאוד לצד זכויות רפואיות רחבות העולות על אלה הכלולות בסל הבריאות.

פריצת דיסק עם לחץ על העצב עקב תאונת עבודה

אחת מפגיעות העבודה הנפוצות יותר הינה בקע (פריצת) דיסק עם לחץ על העצב. נזק מסוג זה עשוי לגרום לאחת משתי תופעות או לשתיהן גם יחד:

1. הגבלת טווחי התנועה של עמוד השדרה.
2. כאבים/נימול/הקרנה לגפה אחת או יותר (רגליים/ידיים).

בעוד שהנזק הראשון המתואר לעיל הינו אורתופדי, הנזק השני (הקרנה לגפה) הוא נזק נוירולוגי מאחר ונובע כתוצאה מלחץ על עצב/ים.

בספר המבחנים של ביטוח לאומי יש סעיפי נכות נפרדים לכל אחת מהפגיעות הללו, ולכן על פי החוק, כמו גם על פי כל היגיון, יש לפסוק נכות לכל נזק בנפרד ולחבר את הנכויות כך שיבטאו נכות מצטברת (למשל: 10%+10% = 19% משוקללים).

במשך שנים הביטוח הלאומי פירש את החוק לרעת האזרחים וכתוצאה מכך רופאי הוועדות היו פוסקים רק עבור אחד מהנזקים גם במקרים בהם היה ביטוי ברור של שני הנזקים גם יחד.

סוגיה זו הובאה לפתחו של בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ (1634/09 פנקס בן-ציון), שם הביטוח הלאומי נתן הסכמתו לחדול מפרשנות מקפחת של החוק, והודעה ברוח הדברים פורסמה לכל סניפי הביטוח הלאומי בתאריך 5.4.11 בחוזר הביטוח הלאומי (חוזר נפגעי עבודה/10). במסגרת זו, ניתנה הוראה מפורשת לפסוק במקרים המתאימים נכויות מצטברות במקרים בהם הנזק הוא גם בתפקוד וגם נוירולוגי וכן נרשם שניתן לאשר תביעות להחמרת מצב, גם אם אין החמרת מצב, לכל המקרים שקופחו בעבר ונפסקה להם נכות אורתופדית בלבד שעה שהייתה להם גם נכות נוירולוגית.  

אלא מאי, יש בגצ אך יש גם עוקף לבגצ.

נכות רפואית לנפגעי ראש

נפגעי ראש רבים מוצאים עצמם בסופו של הליך משפטי ו/או ועדות רפואיות בביטוח הלאומי ללא אחוזי נכות מזכים וללא זכויות וזאת למרות שהחבלה הותירה בהם פגיעה תפקודית חמורה ביותר המורגשת בבירור וצפוייה להשפיע על חייהם דרמטית;

אנשים אלה סובלים מתופעות רבות ומשונות המשפיעות על תפקודם היום יומי והחברתי, ובכלל זה: פגיעה בריכוז, פגיעה בזיכרון, קושי לתכנן ולהוציא אל הפועל פעולות מסויימות, קושי לפתור בעיות, שינויי אישיות, יש שהתנהגותם הופכת ילדותית גסה ואימפולסיבית, אחרים הופכים להיות לצים, יש שהופכים חסרי סבלנות או חסרי טאקט כלפי סביבתם וכיוב' והרשימה עוד ארוכה..

חשוב לציין שאין חובה שכל התסמינים יחולו אצל כל נפגע ראש, יש שמופיע אצלו תסמין אחד בעוד שאצל האחר יופיעו מס' תסמינים, תלוי בחומרת הפגיעה.

מציאות עגומה זו המקפחת נפגעי ראש חלה על נפגעי קלים וקשים כאחד. לא פעם נתקלת בקיפוח של נפגעי ראש קשים שסבלו מחבלות של ממש שגרמו לשברים בגולגולת, דימומים מוחיים ולעיתים אף לתרדמת לתקופות מסויימות והותירו נזקים קשים.

הסיבות לכך הן בעיקר מערכתיות אך לא רק. להלן מס' סיבות:

1. מדובר בנזקים שלא ניתן לראות בבדיקות הדמיה כגון CT, MRI וכיוב'.
2. יש חוסר מודעות וחוסר מוטיבציה של רופאים להפנות את המטופלים לבדיקות הנכונות שיכולות לאבחן נזקים מסוג זה.
3. בוועדות הרפואיות ואצל מומחי בית המשפט אין רצון להעמיק בירור מעבר למה שמופיע בתיעוד הרפואי המוצג להם.
4. טיפול שגוי בידיי עורכי דין שאינם בקיאים בפגיעות ראש ואינם יודעים למצות זכויות נפגעי ראש נכון.

בעוד ששלושת הסיבות הראשונות ניתנות לתיקון, הסיבה הרביעית היא הקריטית ביותר ואותה קשה לתקן.

לאחר שעורך דין מסיים טיפול בתיק וחולף המועד לערער על החלטות של ועדות רפואיות או על פסקי דין של בית המשפט, פעמים רבות אין אפשרות להחזיר את הגלגל לאחור והקביעה הופכת להיות סופית, כלומר - גם כשמתברר בהמשך שהקביעה הייתה שגויה ומקפחת, לא ניתן עוד לשנותה.

ההשפעה המזיקה של טיפול משפטי שגוי נכונה לא רק במקרים של ייצוג מול ביטוח לאומי או מול בית המשפט אלא גם מול חברות הביטוח. כך למשל, אדם שיש לו פוליסת אובדן כושר עבודה וכושרו לעבוד נפגע לחלוטין כתוצאה מחבלת ראש שגרמה לנזקים קוגניטיביים, לא יצליח להוכיח את פגיעתו אם לא יטופל בידיי עורך דין הבקיא בייצוג נפגעי ראש וכתוצאה מכך לא יפוצה עבור אובדן הכושר בו נמצא.

בנסיבות הללו חשוב לבחור היטב את משרד עוה"ד שיטפל בתביעה ולוודא שעורך הדין שיטפל בתיק הינו בקיא ומנוסה בטיפול בתביעות מסוג זה.

כמו-כן, עמדו על כך שהרופא המטפל יפנה אתכם לבדיקות נוירופסיכולוגיות לבירור מידת הפגיעה הקוגניטיבית כתוצאה מהחבלה.

אשמח לעמוד לרשותכם

עו"ד אסף מירזאי

09-8986444  

האמור לעיל אינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני וככזה אין להסתמך עליו.