חוק הביטוח הלאומי קובע כי מי שנפגע בדרך ממעונו, או מהמקום בו הוא לן, אל מקום העבודה, וכן מי שנפגע בדרכו ממקום העבודה אל מעונו, פגיעתו תוכר כתאונת עבודה על כל המשתמע.
אזכיר בהקשר זה כי נפגעי עבודה זכאים לזכויות רבות בביטוח הלאומי ובכלל זה לקצבה חודשית שעשויה להגיע עד לסך של כ- 30,000 ₪.
אף על פי שהסוגיה נשמעת פשוטה לכאורה, היא לא, ועל כך נרחיב במאמר קצר זה.
מי שראייתו חדה, שם לב כבר בפתיח לחוסר הסימטריה שיוצר החוק:
בעוד שבדרך לעבודה יוכר מאורע תאונתי כתאונת עבודה, בין אם המבוטח היה בדרכו ממעונו ובין אם היה בדרכו ממקום אחר בו הוא לן, הרי שמאורע תאונתי בדרך חזרה מהעבודה, יוכר כתאונת עבודה רק אם המבוטח היה בדרכו ממקום העבודה אל מעונו.
כך למשל, עובד שיצא בבוקר מביתו לעבודתו בחיפה והוא צפוי לישון אחר הצהריים אצל קרובי משפחתו בתל אביב, מוצא עצמו מבוטח בבוקר בדרך לעבודה אך לא מבוטח בדרכו מהעבודה אל המקום בו הוא צפוי ללון.
לשאלה מדוע (?) אין לי תשובה ברורה. אני יכול רק להניח שהדבר נובע מהקושי להוכיח היכן אדם צפוי ללון בסוף יום עבודה והחשש של המחוקק מכך שתביעות שקריות יוגשו על ידי מבוטחים שיטענו כי היו בדרכם מעבודתם למקום בו היו צפויים ללון כשלמעשה היו בדרכם לסידורים פרטיים.
יש לציין בהקשר זה כי בעבר כיסה המחוקק רק תאונות שאירעו בדרך ממעונו של העובד אל מקום עבודתו ומעבודתו אל מעונו, ובהמשך, רק בשנת 1965 לערך, תוקן החוק ונקבע כי גם במקרים בהם נפגע עובד בדרכו לעבודה מהמקום בו הוא לן, פגיעתו תוכר.
בתקווה שסוגיה זו ברורה, נעורר כעת את השאלה: מהו "מעונו" של אדם ?
על פי הפסיקה, כפי שמפורטת גם בהנחיות פנימיות של הביטוח הלאומי, מעון הוא: מקום מגוריו של האדם, מקום בו הוא מצוי בחיי יום יום, מקום ממנו יוצא לעבודתו ולשם חוזר עם גמר עבודת היום.
מעון יחשב כמעון גם אם מדובר בדירה שכורה.
הביטוח הלאומי מכיר גם בתאונות שאירעו בדרך אל מעון חלופי, כלומר, מקום מגורים זמני המשמש בית לאדם לתקופה מסוימת, בנוסף למעונו הקבוע. לדוגמא, אדם שמעונו בירושלים, לן במשך השבוע אצל קרוביו בבאר שבע שם הוא גם לומד, אך חוזר בסוף השבוע לירושלים לביתו הקבוע, אדם כזה אם ייפגע בדרך מהעבודה אל בית קרוביו בבאר שבע, פגיעתו תוכר כתאונת עבודה אם יוכיח שגר אצל קרוביו באותה תקופה.
לסיכום: בדרך לעבודה אין חשיבות לנקודת המוצא ואין משנה מאין יצא העובד לעבודתו (האם ממעונו או המקום בו הוא לן), העיקר שהיה בדרך לעבודה.
בחזרה לביתו מהעבודה, יהיה מבוטח אך ורק בדרך למעונו או למעונו החלופי.
לאמור יש מס' חריגים, בניהם:
תאונה שאירעה לעובד בדרך מבית התפילה אל מקום העבודה, ככל שהגעתו לבית התפילה בטרם יצא לעבודה הייתה לצורך קיום מצוות תפילה. במקרה זה, למרות שאין מדובר בדרך ממעונו אל מקום העבודה, פגיעתו תוכר.
תאונה שאירעה לעובד המלווה בבוקר את ילדו לגן ילדים או למעון ילדים או כדי להשיבו משם, פגיעתו תוכר כתאונת עבודה אם היה אמור להמשיך משם בדרך אל העבודה או ממנה.
גם סטייה קלה בדרך לעבודה או ממנה, עשויים שלא לנתק את הקשר וכן לאפשר הכרה בתאונה כתאונת עבודה.
כעת לאחר שברור פחות או יותר שהחוק מכסה תאונות בדרך לעבודה וממנה ולאחר שברור על פניו מה משמעות המילה "מעונו", יש לשאול, מאימתי נחשב אדם בדרך לעבודה ואיזה שטח כולל המונח "מעון". מה למשל הדין כאשר אדם נפגע בתוך ביתו עוד בטרם יצא לדרך אל עבודתו, למשל: ביקש לרחוץ את גופו בטרם יצא לעבודה, החליק באמבט ונפצע, האם תיחשב התאונה כתאונת עבודה (?). ומה כאשר יצא מביתו אך נפגע בשטח החצר המקיפה את ביתו (?).
הדין קובע כי תאונה בדרך לעבודה מתייחסת לשטח המצוי מחוץ למעונו של המבוטח והלאה אל עבר מקום עבודתו או במילים אחרות – תאונה שאירעה לעובד בתוך מעונו, בטרם יצא לעבודתו, לא תוכר כתאונת עבודה (להוציא מקרים חריגים).
היכן מסתיים אם כן שטח המעון, האם על סף דלת ביתו של אדם שמא בגדרות של החצרים הסובבים את ביתו (?) ואם מדובר בבית משותף, האם גם השטח המשותף נחשב מעונו (?).
בקצרה ובהכללה נשיב כי המבחן הוא: מבחן השליטה על סיכוני הדרך. בכל שטחי רכושו של אדם בהם יש לו שליטה מלאה על הסיכונים האפשריים, בדומה לשליטה שיש לו בתוך ביתו, ייראו בכך חלק ממעונו.
בבית פרטי למשל – מקובל להניח שיש לאדם שליטה מלאה על הסיכונים האפשריים הן בתוך הבית והן בשטח החצר המקיפה את הבית (אינו חולק את הבית או החצר עם אף אחד אחר) עד לגדר המקיפה את החצר, ייראו בכל שטח הבית בנוסף לחצר – חלק ממעונו. לכן תאונה שתתרחש בחצר הבית בבוקר עם צאתו של העובד לעבודה, לא תחשב תאונה בדרך לעבודה. הפסיקה סייגה את האמור ונקבע כי במידה והחצר לא מגודרת, היא לא תחשב חלק ממעונו של המבוטח אף אם היא מקיפה את ביתו.
בבתים משותפים לעומת זאת, בהם הרכוש המשותף אינו בשליטה בלעדית של המבוטח, מעונו של המבוטח ייחשב רק בתוך ביתו, עד סף הדלת של ביתו. תאונה שתתרחש במדרגות הבית המשותף בדרכו לעבודה, תוכר כפי הנראה כתאונת עבודה.
ראוי לציין כי לא כל תאונה בדרך לעבודה או ממנה תוכר כתאונת עבודה אלא אך ורק תאונות שנגרמו אגב סיכונים שיוכרו כחלק מסיכוני מהדרך. כך למשל, אדם שבדרכו לעבודה מחליט לטפס על מעקה גבוה ולקפוץ, למרות שהדרך לא מחייבת כזו פעולה, וכתוצאה מכך הוא ייפגע, סביר להניח שפגיעתו לא תוכר כתאונת עבודה למרות שאירעה בדרך לעבודה.
אבקש לסייג את האמור ולציין כי אצל עצמאים שביתם משמש לצרכי עבודה, הדינים עשויים להיות שונים.
עו"ד מירזאי אסף
רח' אחוזה 100 רעננה
09-8986444
מאמר זה נכתב כרקע כללי וככזה הינו חלקי ואינו מקיף את כל האפשרויות. המאמר אינו מחליף ייעוץ פרטני וכל המסתמך על מאמר זה לצרכים משפטיים, עושה זאת על אחריותו בלבד.
משרד עו"ד מירזאי אסף מייצג תובעים בתביעות למימוש זכויות מול ביטוח לאומי ובכלל זה: תאונת עבודה , ניידות , תביעת פטור ממס הכנסה , נפגעי פעולות איבה , סיעוד , דמי תאונה , נכות כללית , שירותים מיוחדים , קצבת ילד נכה וכיוב'. האמור מתייחס לסוגים שונים של נזקים ופגיעות רפואיות כתוצאה מתאונה או מתחלואה ובתוך כך: תאונת דרכים , תאונה ברחוב , תאונה בעבודה , רשלנות רפואית , מחלות קשות , תסמונת כאב , CRPS , RSD , כאב נוירופתי , סוגי מחלת הסרטן , כימותרפיה, הקרנות , קוליטיס , קרוהן , סוכרת , מחלות עצביות , מחלות שרירים , פגיעה בראיה ועיוורון , כאב גב , ניתוח בעמוד השדרה, ניתוח לב , צנתור הגבלת תנועה, פגיעות כתף וכיוב'.
המשרד מעניק שירות ללקוחות מאזורים רבים בארץ ובכלל זה: רעננה , כפר סבא , הוד השרון , רמות השבים , כפר מל"ל , רמת השרון , הרצליה , בצרה , קדימה , אודים , תל מונד , נתניה , כפר יונה , חדרה , טייבה , טירה , תל אביב , יפו , יהוד , פתח תקווה , חולון , בת ים , ראשון לציון , רחובות .
תפריט נגישות
