****חוקרים פרטיים בתביעות נזקי גוף****
לחוקרי הביטוח נודע תפקיד מרכזי בהליך המשפטי המתנהל בין הניזוק לבין חברת הביטוח ובכוחם לגרום לתביעה להצטמצם לפיצוי מינימאלי ולעיתים אף להידחות כליל. שיטות עבודתם מתוחכמות ובידיהם סל של תכסיסים ואמצעים שכל מטרתם איתור הניזוק והצגתו כרמאי או לכל הפחות כמי שמגזים בתיאור נזקיו.
מסיבה זו עורכי דין לענייני נזיקין נוהגים להנחות את לקוחותיהם שלא לשתף כל פעולה עם חוקרי ביטוח ולא למסור להם מידע אך פעמים רבות ללא הועיל מכיוון שכאשר חוקר הביטוח ידפוק בדלת הבית, רבים יפתחו לו את הדלת וישתפו עמו פעולה חרף האזהרות.
שאלו כל עורך דין לענייני נזיקין והוא יספר לכם על שיחת הטלפון שמתקבלת מן הלקוח מיד לאחר פגישתו עם החוקר. זה נשמע בערך ככה:
הלקוח: רציתי לעדכן אותך שעכשיו היה אצלי חוקר של חברת הביטוח.
עורך הדין: הכנסת אותו הבייתה ?
הלקוח: כן, אבל אל תדאג - לא אמרתי שום דבר שיכול לסכן את התיק. סיפרתי את האמת.
עורך הדין: אבל ביקשתי ממך לא לשתף פעולה.
הלקוח: מה יכולתי לעשות, הוא בא אלי הביתה. אבל אל תדאג. לא סיפרתי שום דבר בעייתי...
להשקפת עולמו של הלקוח לא קרה נזק אך פעמים רבות טעות בידיו והגרוע מכל הוא שהחקירה מוקלטת במלואה ולאחר מכן גם מתומללת.
מדוע אם כן כדאי להימנע מפגישה עם חוקרי הביטוח:
חוקר הביטוח מיומן בעבודתו ומכיר היטב את המסגרת המשפטית כמו גם את העובדות ואת הטענות הרפואיות המפורטות בתביעה ומתוך בסיס זה הוא יוצא לבצע את משימתו. הוא נאמן למזמין העבודה, חברת הביטוח, ויעשה את כל שביכולתו כדי לספק מידע שיזיק לתביעתכם.
במסגרת הכנת תיק החקירה יבוצע לגביכם איסוף מידע במגוון אמצעים ולהלן חלקם:
1. אינטרנט ומאגרי מידע.
2. סריקת פרופיל ופרסומים שלכם ושל חבריכם ברשתות חברתיות (פרסומים בנוגע אליכם לרבות תמונות ווידאו ישמשו נגדכם).
3. חקירה של שכנים ומכרים.
4. חקירת עדים.
5. חקירה של גורמים נוספים שעשויים להיות מעורבים.
6. צילום תמונות/וידאו שלכם ושל מקום הפגיעה אם מדובר בתאונה.
המידע שבידיו משמש לחוקר בסיס רחב מאוד להצלבת מידע ומכאן ואילך כל מה שתאמרו, ייבחן לאור יתר העדויות והמידע שנאסף.
***פגישה פנים אל פנים עם החוקר***
לרוב יעדיף החוקר לפגוש אתכם ולבצע את החקירה באופן גלוי. על מנת למנוע מכם אפשרות לשבש מידע או להיוועץ עם עורך דינכם בטרם החקירה, יעדיף החוקר שלא לתאם איתכם פגישה אלא להגיע בהפתעה מוחלטת.
יום בהיר אחד יופיע בביתכם או במקום עבודתכם אדם שאינו מוכר לכם. ברגע זה מתחילה החקירה והיא מוקלטת כאמור מתחילתה ועד לסופה.
תחילה יבחן החוקר את גופכם ויזואלית ויחפש למצוא חוסר התאמה בין תביעתכם לבין המציאות בשטח. כך לדוג', אם הנפגע מתאר פגיעה חמורה בגב שמגבילה את תפקודו, החוקר יתאר בדו"ח האם הוא הולך ללא צליעה, האם התיישב/קם בקלות מכיסא, האם התכופף, האם סביבת מגוריו מותאמת למצבו באופן כלשהו, האם נכח בבית מישהו שמסייע לו וכיוב'.
במקביל לשלב הויזואלי יתחיל החוקר במלאכת התשאול. הוא יבקש לשמוע מכם ממה אתם סובלים וכיצד נפגעתם ויצליב את המידע עם זה המפורט בתביעתכם וכן עם המידע שנאסף לגביכם עד כה. סטייה במידע נזקפת מידית לרעתכם.
הוא גם ישאל שאלות שהתשובות עליהן עשויות להחריג את פוליסות הביטוח לגביכם ולהפקיע מכם לחלוטין את הזכות לפיצוי (על כך ייכתב מאמר נפרד בהמשך).
עם סיום החקירה החוקר ילך לדרכו, לרוב מבלי שישאיר כל אפשרות ליצור איתו קשר בהמשך, ובכך תסתיים החקירה למעט אם יתברר שיש צורך לבצע גם מעקב.
על פניו נשמע כי כל מבוקשו של החוקר הוא להציג את האמת אך המציאות מורכבת הרבה יותר. מאחר וחוקר הביטוח עובד עבור חברת הביטוח, הוא יסתפק פעמים רבות במידע חלקי ולא ישאל שאלות נוספות שעשויות להסביר פערים במידע, במקרים אחרים הוא ינחה את הנחקר להשיב תשובות בעייתיות ולא יטרח להשאיר לו מקום להסביר אותן.
גם המראה של הניזוק המתואר על ידי החוקר לוקה לעתים קרובות בחוסר איזון ולא משקף בהכרח את הנצפה בפועל.
בקיצור - לחוקר משלמים כדי שיציג תוצאה והוא מצידו יספק את הסחורה, מן היקב או מן הגורן.
בהתאם לאמור בדוח החקירה תבסס חברת הביטוח את עמדתה ותחליט עד כמה היא מכבידה את הטיפול בתיק ובמידת הצורך גם תגיש אותה לבית המשפט. ככל שהמידע בדו"ח החקירה יוצג כבעייתי, הסיכוי לפיצוי יפחת יותר ויותר ומאידך משך הטיפול בתביעה עשוי להתארך.
לאור כל זאת מומלץ להישמע לעורך הדין ולא לשתף פעולה עם חוקרי ביטוח או לפתוח להם את הדלת אלא אם נאמר אחרת.
בפרסומים הבאים ארחיב בנוגע לדרכים השונות לאיסוף מידע וביצוע החקירה הסמויה והגלויה.
עו"ד מירזאי אסף
