פגיעות גוף

נזיקין (נזקי גוף) בשטחי העירייה בזמן החורף

ימים של גשם ורוחות מעלים את הסיכון לפציעה בשטחים הציבוריים של העירייה, בין היתר כתוצאה מהצפות, נפילות של עצים/עמודים, חפצים שמתנתקים ועפים, מדרכות שבורות וכיוב'.

נזקי גוף עשויים להיות קלים וחולפים אך לעיתים חמורים וקשים.

על פי החוק והפסיקה, הרשות המקומית אחראית לשלום תושביה והעוברים בה, הן בזמן שגרה והן במקרים בהם פגעי מזג האוויר תרמו להיווצרות המפגע הבטיחותי.

מסיבה זו, במקרים רבים ניתן לתבוע מהרשות המקומית את הנזק שנגרם, ועל כך בהרחבה במאמר זה.

הבסיס המשפטי:

פקודת העיריות - מגדירה את אחריות הרשות המקומית לתקינות ובטיחות המתקנים הציבוריים אשר בשטחה. 

פקודת הנזיקין - מגדירה את אחריות העירייה בנזיקין כלפי מי שניזוק בגופו בשל רשלנותה.

פסיקת בית המשפט.

החוק המחייב את הרשות המקומית לטפל בתשתיות אשר בשטחה הוא כאמור "פקודת העיריות", המפרטת רשימת חובות וסמכויות שיש לעירייה בנוגע לרחובות אשר בשטחה, ובין היתר:

1. לפקח על השיוור, הרום, הרוחב והבניה של כל רחוב;
2. לדאוג לתיקונו, ניקויו, הזלפתו, תאורתו וניקוזו של רחוב שאינו רכוש הפרט;
3. למנוע ולהסיר מכשולים; 
4.  לנקוט אמצעי זהירות נאותים נגד תאונות בשעת בנייתם או תיקונם של רחובות, ביבים או תעלות;
5. לדאוג לטאטואם וניקוים של רחובות שאינם רכוש הפרט.
6. לסלול כל רחוב שאיננו רכוש הפרט ולדאוג למצבו התקין של כל רחוב כאמור;
7. לנטוע עצים בכל רחוב או בכל מקום ציבורי, ולהקים סוככי עצים...;
8. לצוות כי ייהרסו בנינים המזיקים מבחינה כזו או אחרת לבריאות הציבור, או שהם מסוכנים;
9.  לעשות בדרך כלל, כל מעשה הדרוש לשם שמירה על תחום העיריה, בריאות הציבור והבטחון בו...

כפי שניתן לראות, לרשות המקומית אחריות רחבה ביותר לדאוג לניקיון, תקינות ובטיחות השטחים הציבוריים אשר ברשותה. רשלנות של הרשות המקומית בביצוע תפקידה, צפוייה לגרום לחיובה בפיצוי בגין הנזק שנגרם.

  פקודת הנזיקין - עוולת רשלנות

החוק שמגדיר מהו מעשה רשלני שיחייב את המזיק בפיצוי, הוא "פקודת הנזיקין" המהווה בסיס לרוב התביעות המוגשות בגין נזקי גוף ונזקים בכלל, זאת בשל נוסחה הרחב של הגדרת הרשלנות, המאפשר לתפוס כמעט כל מעשה/מחדל בלתי סביר הגורם לנזק.

הפקודה מגדירה מספר תנאים מצטברים לקיומה של רשלנות:

1. מעשה רשלני הוא: עשיית מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או אי עשיית מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות.
2. הפרת חובת זהירות: ההתרשלות של אדם ביחס לאדם אחר, תהא בנסיבות שלגביו יש לו חובה שלא לנהוג כפי שנהג (כלל זה הורחב בפסיקת בית המשפט וראוי למאמר העומד בפני עצמו מפאת מורכבותו).
3. נזק - הדרישה האחרונה היא הוכחה כי המעשה הרשלני גרם נזק לאדם אחר.

הגדרה זו מעוררת שתי שאלות:

ראשונה: המונח "רשלנות" מוגדר כמעשה או מחדל של אדם ואילו עירייה אינה אדם. האם בשל כך לא ניתן לתבוע עירייה בגין רשלנותה ?

שניה: האם זה שנקבע כי העירייה צריכה לעשות פעולות בשטחיה הציבוריים להגנת הציבור, משמעו כי כל אימת שלא עשתה היא מתרשלת ?

התייחסות לעירייה כאל "אדם" בכל הנוגע לסוגיית הרשלנות:

מאחר וחוק הפרשנות מגדיר את המונח "אדם" גם כ- "תאגיד";

ומאחר וסעיף 7 לפקודת העיריות קובע כי עירייה היא תאגיד וניתן לתבוע אותה ככזו, אז לצורך העניין ניתן לראות בעירייה "אדם" לצורך החוק. 

מכאן שניתן להחיל את עוולת הרשלנות על מעשה או מחדל של העירייה במידה ופעלה בחוסר סבירות וגרמה לנזק לציבור.

הפרת חובה חקוקה - עילה נוספת

פקודת הנזיקין קובעת בנוסף לעוולת הרשלנות עוולה נוספת שעניינה נזקים שנגרמים בגלל הפרת הוראות שבחוק. הוראה זו מוצאת ביטויה בסימן י' לפקודת הנזיקין שעניינו: "הפרת חובה חקוקה". תנאי העוולה הן בין היתר:

אי קיום חובה המוטלת על פי כל חיקוק – למעט פקודת הנזיקין;

החובה בחוק שלא קויימה, לפי פירושה הנכון, נועדה לטובתו או להגנתו של אדם אחר*;

הפרה החוק גרמה לאותו אדם נזק. 

*רואים חיקוק כאילו נעשה לטובתו או להגנתו של פלוני, אם לפי פירושו הנכון הוא נועד לטובתו או להגנתו של אותו פלוני או לטובתם או להגנתם של בני-אדם בכלל או של בני-אדם מסוג או הגדר שעמם נמנה אותו פלוני.

בהתגבש כל התנאים הנ"ל ייראו במפר החוק שהזיק אחראי לתוצאה ויחייבו אותו לפצות את הניזוק.

סיכום ביניים

מכל האמור לעיל עולה בבירור כי לעירייה חובות וסמכויות שמגדיר לה החוק וכן כי אם היא תנהג ברשלנות וייגרמו נזקי גוף - ו/או אף אם היא לא תנהג ברשלנות אך היא תפר חובה חקוקה ואדם יינזק, צפויה היא להיות מחוייבת בפיצוי. 

רשלנות עקב פגעי מזג אוויר

במקרים הפשוטים בהם המפגע הבטיחותי היה ברור והעירייה ידעה או יכולה הייתה לדעת על קיומו, סביר להניח שהיא תחוייב בנזיקין אם אדם ייפגע וזאת אף אם הפגיעה אירעה ביום חורפי ו/או גשום כתוצאה מהשפעת מזג האוויר.

ראו למשל כיצד התייחס בית המשפט למקרים של נפילות עצים בחורף:

מקרה ראשון: פרשת נפומניאשיץ ורה. במקרה זה נפגעה אישה אשר הלכה לתומה ברחוב בעת שנשבו רוחות חזקות וענף של עץ אקליפטוס נפל עליה ופצע אותה קשה. להגנתה טענה העירייה כי דובר ברוחות עזות וחריגות העולות כדי "מקרה טבעי בלתי רגיל שאדם סביר לא יכול היה לראותו מראש ואי אפשר היה למנוע תוצאותיו אף בזהירות סבירה". 

ביהמ"ש המחוזי דחה את טענת העירייה ופסק כי יש להטיל עליה את האחריות הנזיקית תוך שנימק כי מזג האוויר לא היה חריג באופן המסיר אחריות מהעירייה. נקבע כי האחריות המוטלת על העירייה נובעת בין השאר מהדרך שבה היא מפעילה את סמכויות הביצוע שלה.

פסק דין נוסף שעסק בנפילת עץ הוא פסק הדין בעניין טובה תאשמע. בפרשה זו הבהיר בית המשפט כי לא די במזג אוויר קיצוני כדי להסיר מהעירייה אחריות אלא יש צורך להוכיח (העירייה תוכיח) כי מדובר במזג אוויר חריג באופן כה קיצוני עד כדי שניתן יהיה לראות בו נדיר.

להשלמת התמונה בנוגע להשפעות מזג האוויר, נזכיר עוד פסק דין אחד: אמזלג נ' סולל בונה, שם נקבע כי רוח במהירות של 140 קמ"ש שגרמה להעפת רוחות אסבסט מגג מבנה, אינה "מאורע טבעי ובלתי צפוי". זאת למרות שבאותו מקרה היה מדובר ברוח שיצרה מערבל דמוי טורנדו, תופעה נדירה במקומותינו. בית המשפט לא השתכנע כי היה מדובר בתופעה נדירה באופן קיצוני, ואף הביע ספק לגבי אמצעי הזהירות שננקטו, לכן דחה את הטענה (מכאן אפשר להסיק לעניין אחריות העירייה לרכוש אשר בבעלותה).

ומאידך גיסא,

במקרים מורכבים יותר בהם העירייה קיימה את כל חובותיה בחוק ולא ידעה או לא יכלה לדעת כי קיים מפגע או במקרים בהם מזג האוויר היה קיצוני באופן נדיר, ישנה אפשרות כי העירייה לא תחוייב בגין הנזק וזאת מן הטעם שלא יכלה לצפות את קיומו.

כל יתר המקרים - בתווך.

נזקים כתוצאה מהצפות עקב מי גשמים:

בשנים האחרונות אנו נחשפים יותר ויותר לנזקים הנגרמים כתוצאה מהצפות ברחובות הערים כתוצאה ממי גשמים. השנה (4.1.20) לצערנו נהרגו שני בני אדם שנלכדו במעלית בחניון תת קרקעי שהוצף.

הצפות נגרמות עקב מחסור בתשתיות ניקוז, או תשתיות ניקוז סתומות (עלי שלכת/לכלוך וכיוב') שלא נוקו על ידי הגורם האחראי, או עקב תקלות מכאניות כגון משאבות ניקוז וכיוב'.

על פי החוק (פקודת העיריות - סעיף 235(2)), הרשות המקומית אחראית לניקוז ברחובות העיר. הרשות המקומית מבצעת את חובתה בין בעצמה ובין באמצעות רשות ניקוז מקומית הפועלת מכוח צו הניקוז וההגנה מפני שטפונות.

בית המשפט העליון קבע כי הוראת החוק בפקודת הנזיקין ברורה די הצורך וכן כי היא מחייבת את הרשות המקומית לנהוג בזהירות הנדרשת למניעת נזקים הצפות (ע"א 2906/01 עיריית חיפה נ' מנורה מבטחים - ניתן ביום 25.5.06).

חשוב לסייג ולציין כי פס"ד מוקדם יותר של בית המשפט העליון (ע"א 5604/94 חמד נ' מדינת ישראל), קבע כי חובת הזהירות של העירייה אינה מוחלטת, אלא מתמצת בדרישה לנקיטת אמצעים סבירים למניעת הצפה של רחובות העיר ולהסרת הסיכון; ופסק דין נוסף (ע"א 4025/91 צבי נ' קרול) הגדיר את השאלה כך:  האם העירייה, בהתבסס על המשאבים העומדים לרשותה, השתדלה באופן סביר למלא אחר חובתה לניקוז רחובות העיר .

יש לציין כי בגדר השיקולים נלקחים בחשבון גם שיקולים נוספים כגון יכולת הרשות המקומית לעמוד בחובה החוקית המוטלת עליה, ובין היתר, מצבה הפיננסי, המשאבים העומדים לרשותה וכיוב' (ראו בהקשר זה האמור בע"א 862/80 עיריית חדרה נ' זוהר).

ומכאן שבמקרים בהם ההצפה נגרמה עקב מחדל/רשלנות של הרשות המקומית שלא עשתה די הצורך, וניתן היה לצפות מהרשות המקומית שתדאג לניקוז ברחובות העיר , היא תחוייב בנזק שייגרם.

אשר להצפות באשמת גורמים פרטיים:

פעמים רבות לצד חובת הרשות המקומית לפצות בגין נזקי שטפונות, ניתן להטיל אחריות גם על גורמים פרטיים המעורבים במקרה, כגון קבלן שביצע עבודת ניקוז רשלנית, ועד בית שלא תחזק נכון את מערכת השאיבה או לא טיפל בניקוי מערכת הניקוז טרם הגשמים, חברת משאבות שהתרשלה בעבודתה וכיוב'. כל אחד - בהתאם למידת תרומתו לנזק שנגרם.

  לסיכום

נזקי גוף אשר נגרמים בשטחים הציבוריים של העירייה ונובעים בשל רשלנותה או הפרת חובה חקוקה מצידה, עשויים לחייב את העירייה בנזיקין. במקרים בהם גורמים פרטיים מעורבים, ניתן לתבוע גם אותם.

כל מקרה ייבחן לגופו.

עו"ד אסף מירזאי

(נזיקין [נזקי גוף], ביטוח וביטוח לאומי ברעננה)

אין לראות באמור או במה שלא נאמר במסקירה זו משום ייעוץ משפטי. כל מקרה יש לבחון לגופו ובהתאם לנסיבותיו הספציפיות. 

משרד עו"ד מירזאי אסף מייצג תובעים בתביעות נזיקין - נזקי גוף עקב תאונות ופציעות מכל הסוגים ומול כל חברות הביטוח ובתוך כך בגין: תאונת דרכים , תאונה ברחוב , תאונה בעבודה , תקיפה , אלימות ,  נשיכת כלב , תאונות ספורט , רשלנות וכיוב'.

המשרד מעניק שירות ללקוחות מאזורים רבים בארץ ובכלל זה: רעננה , כפר סבא , הוד השרון , רמות השבים , כפר מל"ל , רמת השרון , הרצליה , בצרה , קדימה , אודים , תל מונד , נתניה , כפר יונה , חדרה , טייבה , טירה , תל אביב , יפו , יהוד , פתח תקווה , חולון , בת ים , ראשון לציון , רחובות .

אין לראות באמור משום ייעוץ/עצה משפטית ואין להסתמך על האמור.

*כל הזכויות שמורות לעו"ד אסף מירזאי.