כאשר אדם נפגע בתאונה, יש צורך לקבוע את דרגת נכותו כדי שניתן יהיה לחשב את גובה הפיצוי שמגיע לו.
אולם, מה קורה כאשר הנזק הוא באיבר שהיה פגוע גם קודם לתאונה?
על פי החוק ופסיקת בתי המשפט, במקרה כזה ראשית יש צורך לקבוע אם המצב הקודם היה מספיק חמור כדי שתיקבע נכות רפואית בגינו, ובמידה וכן, אז מה גובה הנכות הקודמת.
לאחר שיודעים מה גובה הנכות הקודמת, בודקים מה גובה הנכות שנגרמה כתוצאה מהתאונה החדשה ואז מפחיתים ממנה את הנכות הקודמת, כך מוצאים את שיעור הנכות בגין הנזק החדש.
למשל, אם הפגיעה החדשה היא בברך וגרמה לנכות בשיעור של 50%, ואילו המצב הקודם בברך גרם לנכות בשיעור של 20%, אז 50-20=30%. ולכן 30% היא הנכות שלפיה יחושבו הזכויות הכספיות של הניזוק.
לעיתים אין נכות קודמת ולא צריך לערוך הפחתה, ולעיתים יש נכות קודמת ש "בולעת" את הנכות החדשה ומביאה לכך שייקבע כי הפגיעה החדשה לא גרמה לנכות נוספת ועל כן לא מזכה בפיצוי.
הסוגייה מעוררת מחלוקות רבות בוועדות הרפואיות, בבתי המשפט ומול חברות הביטוח ובעוד שהניזוק תמיד מנסה להראות שמצבו הקודם לא היה חמור ולא הצדיק קביעת נכות, או שהמצב הקודם כלל לא קשור לנזק החדש, הצד השני תמיד ינסה להראות שהמצב הקודם קשור לפגיעה החדשה ושהנכות הקודמת גבוהה עד כדי כך שהפגיעה החדשה לא מזכה בפיצוי.
כאן המקום להדגיש כי:
לא תמיד הפגיעה החדשה זהה לפגיעה הקודמת למרות שמדובר באותו איבר, וכמו כן, פעמים רבות למרות שיש מצב קודם הוא לא מקנה כל נכות, וכך ניתן, תוך הסבר נכון של ההבדל בין הפגיעות, להדוף את טענות חברות הביטוח והביטוח הלאומי, ולהביא להישג שיזכה את הניזוק בדרגת נכות מזכה ובפיצוי כספי הולם.
למשרד עורכי דין – אסף מירזאי, ניסיון עשיר בייצוג לקוחות בתיקים מורכבים.
נשמח לעמוד לרשותכם ולשרת אתכם כלקוחותינו.
אין לראות באמור כדי ייעוץ משפטי אלא כמידע כללי לטובת ציבור הקוראים. כל מקרה מחייב ייעוץ אישי ופרטני ומי שמסתמך על האמור, עושה זאת על דעת עצמו ויישא בכל אחריות לנזקים שייגרמו לו.
עו"ד אסף מירזאי
)נזקי גוף, ביטוח לאומי, ביטוח(
רח' קלאוזנר 2, רעננה
09-8986444