ביטוח לאומי - זכויות לנפגעי פעולות איבה

על רקע האירועים האחרונים ראיתי לנכון לפרסם מידע לציבור בנוגע לזכויות של נפגעי פעולות איבה.

ראשית נסביר מהי פעולת איבה ומי יכול להיחשב כנפגע הזכאי לזכויות:

משנכנס אדר...

הדי הפיצוצים הבלתי פוסקים ברחבי המדינה מפריעים את מנוחת הציבור והפכו מתופעה שולית של חג הפורים למטרד של ממש. הם מעירים ילדים בבהלה משינה, גורמים לתחושות קשות אצל הלומי הקרב ונפגעי פעולות האיבה, הורסים את חוויית החג ואם לא די בכל אלה אז גם מסכנים את הילדים שמפעילים את הנפצים וגם את הציבור שנמצא בקרבת מקום.

הנה מספר דוגמאות לנזקי גוף עליהם דיווחו אמצעי התקשורת בשנים קודמות: בשנת 2005 נפצע תלמיד בית ספר בכף ידו ונגרמה לו קטיעה של 2 אצבעות כתוצאה מחזיז שהתפוצץ. במקרה אחר בשנת 2009 נער בן 14 נפצע באורח בינוני עד קשה ו- 5 מאצבעות ידיו נקטעו במהלך משחק עם נפצי פורים. בשנת 2012 נפגע ילד בן 8 באורח קשה בעינו כתוצאה מנפץ שהתפוצץ קרוב לפניו.

אלה כמובן רק דוגמאות ואפשר להמשיך ולחשוב כיד הדמיון על מגוון אפשרויות הפגיעה הפוטנציאליות, בכלל זה כתוצאה מזיקוקים שעשויים לעוף ולפגוע בעיניים או אף לגרום לשריפות, או על נפץ שעשוי לגרום בהלה, נפילה ופציעה קשה וכיוב'...

החוק מגדיר את הנפצים כ "צעצועים מסוכנים" ודומה כי כאן מתחילה כל הבעיה.

נכות רפואית לנפגעי ראש

נפגעי ראש רבים מוצאים עצמם בסופו של הליך משפטי ו/או ועדות רפואיות בביטוח הלאומי ללא אחוזי נכות מזכים וללא זכויות וזאת למרות שהחבלה הותירה בהם פגיעה תפקודית חמורה ביותר המורגשת בבירור וצפוייה להשפיע על חייהם דרמטית;

אנשים אלה סובלים מתופעות רבות ומשונות המשפיעות על תפקודם היום יומי והחברתי, ובכלל זה: פגיעה בריכוז, פגיעה בזיכרון, קושי לתכנן ולהוציא אל הפועל פעולות מסויימות, קושי לפתור בעיות, שינויי אישיות, יש שהתנהגותם הופכת ילדותית גסה ואימפולסיבית, אחרים הופכים להיות לצים, יש שהופכים חסרי סבלנות או חסרי טאקט כלפי סביבתם וכיוב' והרשימה עוד ארוכה..

חשוב לציין שאין חובה שכל התסמינים יחולו אצל כל נפגע ראש, יש שמופיע אצלו תסמין אחד בעוד שאצל האחר יופיעו מס' תסמינים, תלוי בחומרת הפגיעה.

מציאות עגומה זו המקפחת נפגעי ראש חלה על נפגעי קלים וקשים כאחד. לא פעם נתקלת בקיפוח של נפגעי ראש קשים שסבלו מחבלות של ממש שגרמו לשברים בגולגולת, דימומים מוחיים ולעיתים אף לתרדמת לתקופות מסויימות והותירו נזקים קשים.

הסיבות לכך הן בעיקר מערכתיות אך לא רק. להלן מס' סיבות:

1. מדובר בנזקים שלא ניתן לראות בבדיקות הדמיה כגון CT, MRI וכיוב'.
2. יש חוסר מודעות וחוסר מוטיבציה של רופאים להפנות את המטופלים לבדיקות הנכונות שיכולות לאבחן נזקים מסוג זה.
3. בוועדות הרפואיות ואצל מומחי בית המשפט אין רצון להעמיק בירור מעבר למה שמופיע בתיעוד הרפואי המוצג להם.
4. טיפול שגוי בידיי עורכי דין שאינם בקיאים בפגיעות ראש ואינם יודעים למצות זכויות נפגעי ראש נכון.

בעוד ששלושת הסיבות הראשונות ניתנות לתיקון, הסיבה הרביעית היא הקריטית ביותר ואותה קשה לתקן.

לאחר שעורך דין מסיים טיפול בתיק וחולף המועד לערער על החלטות של ועדות רפואיות או על פסקי דין של בית המשפט, פעמים רבות אין אפשרות להחזיר את הגלגל לאחור והקביעה הופכת להיות סופית, כלומר - גם כשמתברר בהמשך שהקביעה הייתה שגויה ומקפחת, לא ניתן עוד לשנותה.

ההשפעה המזיקה של טיפול משפטי שגוי נכונה לא רק במקרים של ייצוג מול ביטוח לאומי או מול בית המשפט אלא גם מול חברות הביטוח. כך למשל, אדם שיש לו פוליסת אובדן כושר עבודה וכושרו לעבוד נפגע לחלוטין כתוצאה מחבלת ראש שגרמה לנזקים קוגניטיביים, לא יצליח להוכיח את פגיעתו אם לא יטופל בידיי עורך דין הבקיא בייצוג נפגעי ראש וכתוצאה מכך לא יפוצה עבור אובדן הכושר בו נמצא.

בנסיבות הללו חשוב לבחור היטב את משרד עוה"ד שיטפל בתביעה ולוודא שעורך הדין שיטפל בתיק הינו בקיא ומנוסה בטיפול בתביעות מסוג זה.

כמו-כן, עמדו על כך שהרופא המטפל יפנה אתכם לבדיקות נוירופסיכולוגיות לבירור מידת הפגיעה הקוגניטיבית כתוצאה מהחבלה.

אשמח לעמוד לרשותכם

עו"ד אסף מירזאי

09-8986444  

האמור לעיל אינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני וככזה אין להסתמך עליו.