למשרד עו"ד מירזאי אסף. אנו מקווים שתמצאו באתר מידע מועיל וכן מענה לשאלות בסיסיות המתעוררות בתקופה מורכבת זו של חייכם.

ודאי תרצו לדעת שמשרדנו עוסק במגוון תחומים מתוך עולם נזקי הגוף ולפיכך נוכל לסייע לכם להשיג את מירב הזכויות המשפטיות להן אתם זכאים על פי חוקי המדינה וכן על פי חוזי הביטוח.

בין יתר התחומים בהם עוסק משרדנו: נזיקין (נזקי גוף), תביעות ביטוח, דיני הביטוח הלאומי, קצין התגמולים - משרד הביטחון ונפגעי פעולות איבה.

 אנו מייצגים בעיקר תובעים מתוך אמונה שלכל אחד מגיע סיוע מול גופי המדינה וחברות הביטוח הפועלים בכל כוחם כדי לצמצם את זכויותיכם ברגעים מורכבים אלה של חייכם. אנו מעניקים ללקוחותינו ייעוץ, ייצוג וליווי בדיונים בבתי המשפט ובתי הדין השונים על כל ערכאותיהם, וכן בפני ועדות רפואיות בביטוח לאומי ובמשרד הביטחון (קצין התגמולים).

 אנו בוחרים בקפידה את לקוחותינו ומעניקים להם ייצוג וליווי אישי לכל אורך הדרך, מהרגעים הסמוכים לאחר התאונה/גילוי המחלה הקשה ועד לקבלת הפיצוי המיוחל. למשרדנו ייתרון על פני משרדים רבים אחרים בכך שאנו עוסקים בקשת רחבה של תחומים הנוגעים לעולם נזקי הגוף, דבר שמאפשר לנו להעניק ללקוחותנו מענה מלא לכל הסוגיות המתעוררות ברגעים המורכבים בהם הם נתונים לאחר פגיעה/גילוי מחלה. ייתרון נוסף שיש למשרדנו הוא ידע נרחב בתחומי הרפואה המשפטית וקשר מקצועי עם מומחים רפואיים מן השורה הראשונה.

בין יתר העניינים המטופלים על ידי משרד עו"ד מירזאי אסף:

נזקי גוף:

תאונות דרכים, תאונת עבודה, חבויות (נפילות, חבלות ופציעות מסוגים שונים), רשלנות רפואית, נשיכת כלב וכיוב'.

 תביעות ביטוח:

ביטוחי חיים, תאונות אישיות, ביטוח סיעודי, אובדן כושר עבודה, פנסיית נכות, ביטוחי בריאות, תאונות אישיות תלמידים וכיוב'. 

 ביטוח לאומי:

נפגעי עבודה, תביעה לדמי תאונה, נכות כללית, שירותים מיוחדים, גמלת ניידות, גמלת ילד נכה, גמלת סיעוד, זכויות נפגעי פעולות איבה, תביעה לפטור ממס הכנסה וכיוב'.

 קצין התגמולים:

תביעה להכרת זכות, תביעות הכרה בבית המשפט המחוזי, ייצוג בוועדות רפואיות ובבתי משפט בערעורים וכיוב'.

  רקע על מנהל המשרד:

עו"ד מירזאי אסף, תושב רעננה, בעל תואר L.L.B במשפטים ומוסמך מטעם לשכת עורכי הדין, הינו בעל ניסיון רב בייצוג תובעים בתביעות לנזקי גוף, טיפל במהלך השנים במאות תיקי נזקין, ביטוח וביטוח לאומי מסוגים שונים ובדרגות חומרה שונות וייצג לקוחות בבתי המשפט השונים כמו גם בבתי הדין לעבודה בכל הערכאות.

טרם פנייתו לתחום עריכת הדין, עסק עו"ד מירזאי בחקירות ביטוח ולמד להכיר מקרוב את דרכי העבודה של חברות הביטוח כמו גם את משמעות ההתמודדות היום יומית של הניזוקים בעקבות הפגיעות השונות והעוולות שנגרמו להם.

פעילות ציבורית:

חבר בוועדת ביטוח לאומי של לשכת עורכי הדין (מינוי בתוקף משנת 2014 - 2019).

מייסד ומנהל את קבוצת הפייסבוק: "רופאים מייעצים לעורכי דין M.D & L.L.B", במסגרתה ניתן ייעוץ מקצועי רפואי לעורכי דין ונערכות השתלמויות מקצועיות בתחומים השונים של הרפואה המשפטית.   

המשרד נגיש לנכים וממוקם באזור מרכזי בעיר רעננה עם נגישות לתחבורה ציבורית ורכב פרטי.

נשמח לראותכם בין לקוחותינו.

האם הסטרס הרגשי הנגרם כתוצאה מהטרור עלול לגרום לתחלואה גופנית ?

מחבר: ד"ר אריאל זילברשטיין, פסיכיאטר ופסיכותרפיסט.

מלחמות, טרור וסכסוכים פוליטיים נפוצים על-פני הגלובוס, כמו גם אירועים אחרים הגורמים לעקה, כגון שיטפונות קשים ורעידות אדמה חזקות.

האבחון הנוירופסיכולוגי*:

*מחבר: אמיר כץ, נוירופסיכולוג - מומחה בפסיכולוגיה שיקומית.

מהו אבחון נוירופסיכולוגי, מה הוא כולל ומתי כדאי להפנות לאבחון ?

ההבדל בין קשיון ונוקשות*:

*מחבר המאמר: ד"ר ליאור דיין, מומחה לכירורגיה אורתופדית וכאב.

המושג קשיון שמור למצב שבו לא קיימת תנועה במפרק, מצב זה היה שכיח בעידן שלפני החלפות המפרקים.

כמה מילים על טיפול במריחואנה רפואית*:

*מחבר: ד"ר ליאור דיין, מומחה לכאב וכירורגיה אורתופדית.

הטיפול במריחואנה הרפואית הפך נפוץ בשנים האחרונות בישראל. הנה כמה דברים מעניינים: 

חברת הביטוח דחתה את תביעתכם לסיעוד? אל תוותרו

הגם שחברות הביטוח נוטות לדחות תביעות סיעוד ללא כל הצדקה אמיתית,

במקרים רבים ניתן לתקן את העוול ולהשיג פיצוי למבוטח.

אך ראשית נסביר מהי פוליסת סיעוד:

מדובר בפוליסה שמטרתה לפצות מבוטח שעקב פציעה או מחלה, סובל מליקוי תפקודי שמגביל אותו בביצוע פעולות יום יום כגון לבוש, רחצה וכיוב', ו/או שהוא סובל מליקוי קוגניטיבי כגון דמנציה, אלצהיימר וכיוב' הגורמים לפגיעה בתפקודים השכליים וליקויים בתובנה ושיפוט, התמצאות וכו'.

המשותף לפגיעות המתוארות לעיל היא שהסובל מהן, מתקשה לבצע לבדו את פעולות היום יום והוא זקוק לפיצוי כדי לרכוש לעצמו עזרה או עזרים או לכל צורך אחר שייראה לו לנכון.

יש סוגים שונים של פוליסות, חלקן נרכשו במסגרת ביטוח קופות החולים וחלקן נרכשו באופן פרטי מחברות הביטוח. חלק מהפוליסות משלמות לתקופה של 5 שנים, ואחרות משלמות פיצוי לכל החיים.

סכומי הפיצוי משתנים בהתאם לגיל הצטרפות ו/או תנאי הפוליסה ונעים בדרך כלל בין כ 3,500 ש"ח בחודש לכ- 10,000 ש"ח בחודש. 

הכסף משולם ישירות למבוטח שיכול לעשות בו כרצונו.

****חוקרים פרטיים בתביעות נזיקין (נזקי גוף)****

לחוקרי הביטוח נודע תפקיד מרכזי בהליך המשפטי המתנהל בין הניזוק לבין חברת הביטוח ובכוחם לגרום לתביעה להצטמצם לפיצוי מינימאלי ולעיתים אף להידחות כליל. שיטות עבודתם מתוחכמות ובידיהם סל של תכסיסים ואמצעים שכל מטרתם איתור הניזוק והצגתו כרמאי או לכל הפחות כמי שמגזים בתיאור נזקיו. 
בשל כך, עורכי דין לענייני נזיקין נוהגים להנחות את לקוחותיהם שלא לשתף כל פעולה עם חוקרי ביטוח ולא למסור להם כל מידע (למעט במקרים שקיימת חובה) אך לרוב ללא הועיל מכיוון שכאשר חוקר הביטוח ידפוק בדלת הבית, רבים יפתחו לו וישתפו עמו פעולה חרף האזהרות.

שאלו כל עורך דין לענייני נזיקין והוא יספר לכם על שיחת הטלפון שמתקבלת מן הלקוח מיד לאחר פגישתו עם החוקר. זה נשמע בערך ככה: 
הלקוח: רציתי לעדכן אותך שעכשיו היה אצלי חוקר של חברת הביטוח.
עורך הדין: הכנסת אותו הבייתה ?
הלקוח: כן, אבל אל תדאג - לא אמרתי שום דבר שיכול לסכן את התיק. סיפרתי את האמת.
עורך הדין: אבל ביקשתי ממך לא לשתף פעולה.
הלקוח: מה יכולתי לעשות, הוא בא אלי הביתה. אבל אל תדאג. לא סיפרתי שום דבר בעייתי...

להשקפת עולמו של הלקוח לא קרה נזק אך פעמים רבות טעות בידיו, נגרם נזק והכל מוקלט.

כאב כרוני כגורם לכאב אנטומי*: 

*מחבר: ד"ר ליאור דיין, מומחה בכירורגיה אורתופדית וכאב.

כאב עצבי כרוני הופך בסופו של דבר לכאב אנטומי ועל כן קשה כל כך לטיפול.

****חוקרים פרטיים בתביעות נזקי גוף****

לחוקרי הביטוח נודע תפקיד מרכזי בהליך המשפטי המתנהל בין הניזוק לבין חברת הביטוח ובכוחם לגרום לתביעה להצטמצם לפיצוי מינימאלי ולעיתים אף להידחות כליל. שיטות עבודתם מתוחכמות ובידיהם סל של תכסיסים ואמצעים שכל מטרתם איתור הניזוק והצגתו כרמאי או לכל הפחות כמי שמגזים בתיאור נזקיו. 
מסיבה זו עורכי דין לענייני נזיקין נוהגים להנחות את לקוחותיהם שלא לשתף כל פעולה עם חוקרי ביטוח ולא למסור להם מידע אך פעמים רבות ללא הועיל מכיוון שכאשר חוקר הביטוח ידפוק בדלת הבית, רבים יפתחו לו את הדלת וישתפו עמו פעולה חרף האזהרות.

שאלו כל עורך דין לענייני נזיקין והוא יספר לכם על שיחת הטלפון שמתקבלת מן הלקוח מיד לאחר פגישתו עם החוקר. זה נשמע בערך ככה: 
הלקוח: רציתי לעדכן אותך שעכשיו היה אצלי חוקר של חברת הביטוח.
עורך הדין: הכנסת אותו הבייתה ?
הלקוח: כן, אבל אל תדאג - לא אמרתי שום דבר שיכול לסכן את התיק. סיפרתי את האמת.
עורך הדין: אבל ביקשתי ממך לא לשתף פעולה.
הלקוח: מה יכולתי לעשות, הוא בא אלי הביתה. אבל אל תדאג. לא סיפרתי שום דבר בעייתי...

להשקפת עולמו של הלקוח לא קרה נזק אך פעמים רבות טעות בידיו והגרוע מכל הוא שהחקירה מוקלטת במלואה ולאחר מכן גם מתומללת.

מדוע אם כן כדאי להימנע מפגישה עם חוקרי הביטוח:

חוקר הביטוח מיומן בעבודתו ומכיר היטב את המסגרת המשפטית כמו גם את העובדות ואת הטענות הרפואיות המפורטות בתביעה ומתוך בסיס זה הוא יוצא לבצע את משימתו. הוא נאמן למזמין העבודה, חברת הביטוח, ויעשה את כל שביכולתו כדי לספק מידע שיזיק לתביעתכם. 

במסגרת הכנת תיק החקירה יבוצע לגביכם איסוף מידע במגוון אמצעים ולהלן חלקם: 
1. אינטרנט ומאגרי מידע.
2. סריקת פרופיל ופרסומים שלכם ושל חבריכם ברשתות חברתיות (פרסומים בנוגע אליכם לרבות תמונות ווידאו ישמשו נגדכם).
3. חקירה של שכנים ומכרים.
4. חקירת עדים.
5. חקירה של גורמים נוספים שעשויים להיות מעורבים.
6. צילום תמונות/וידאו שלכם ושל מקום הפגיעה אם מדובר בתאונה.
המידע שבידיו משמש לחוקר בסיס רחב מאוד להצלבת מידע ומכאן ואילך כל מה שתאמרו, ייבחן לאור יתר העדויות והמידע שנאסף.

***פגישה פנים אל פנים עם החוקר***
לרוב יעדיף החוקר לפגוש אתכם ולבצע את החקירה באופן גלוי. על מנת למנוע מכם אפשרות לשבש מידע או להיוועץ עם עורך דינכם בטרם החקירה, יעדיף החוקר שלא לתאם איתכם פגישה אלא להגיע בהפתעה מוחלטת. 
יום בהיר אחד יופיע בביתכם או במקום עבודתכם אדם שאינו מוכר לכם. ברגע זה מתחילה החקירה והיא מוקלטת כאמור מתחילתה ועד לסופה.

תחילה יבחן החוקר את גופכם ויזואלית ויחפש למצוא חוסר התאמה בין תביעתכם לבין המציאות בשטח. כך לדוג', אם הנפגע מתאר פגיעה חמורה בגב שמגבילה את תפקודו, החוקר יתאר בדו"ח האם הוא הולך ללא צליעה, האם התיישב/קם בקלות מכיסא, האם התכופף, האם סביבת מגוריו מותאמת למצבו באופן כלשהו, האם נכח בבית מישהו שמסייע לו וכיוב'.

במקביל לשלב הויזואלי יתחיל החוקר במלאכת התשאול. הוא יבקש לשמוע מכם ממה אתם סובלים וכיצד נפגעתם ויצליב את המידע עם זה המפורט בתביעתכם וכן עם המידע שנאסף לגביכם עד כה. סטייה במידע נזקפת מידית לרעתכם.

הוא גם ישאל שאלות שהתשובות עליהן עשויות להחריג את פוליסות הביטוח לגביכם ולהפקיע מכם לחלוטין את הזכות לפיצוי (על כך ייכתב מאמר נפרד בהמשך). 
עם סיום החקירה החוקר ילך לדרכו, לרוב מבלי שישאיר כל אפשרות ליצור איתו קשר בהמשך, ובכך תסתיים החקירה למעט אם יתברר שיש צורך לבצע גם מעקב.

על פניו נשמע כי כל מבוקשו של החוקר הוא להציג את האמת אך המציאות מורכבת הרבה יותר. מאחר וחוקר הביטוח עובד עבור חברת הביטוח, הוא יסתפק פעמים רבות במידע חלקי ולא ישאל שאלות נוספות שעשויות להסביר פערים במידע, במקרים אחרים הוא ינחה את הנחקר להשיב תשובות בעייתיות ולא יטרח להשאיר לו מקום להסביר אותן.
גם המראה של הניזוק המתואר על ידי החוקר לוקה לעתים קרובות בחוסר איזון ולא משקף בהכרח את הנצפה בפועל.
בקיצור - לחוקר משלמים כדי שיציג תוצאה והוא מצידו יספק את הסחורה, מן היקב או מן הגורן.

בהתאם לאמור בדוח החקירה תבסס חברת הביטוח את עמדתה ותחליט עד כמה היא מכבידה את הטיפול בתיק ובמידת הצורך גם תגיש אותה לבית המשפט. ככל שהמידע בדו"ח החקירה יוצג כבעייתי, הסיכוי לפיצוי יפחת יותר ויותר ומאידך משך הטיפול בתביעה עשוי להתארך.

לאור כל זאת מומלץ להישמע לעורך הדין ולא לשתף פעולה עם חוקרי ביטוח או לפתוח להם את הדלת אלא אם נאמר אחרת.

בפרסומים הבאים ארחיב בנוגע לדרכים השונות לאיסוף מידע וביצוע החקירה הסמויה והגלויה.

עו"ד מירזאי אסף

טיפ מאת ד"ר ליאור דיין, מומחה בכירורגיה אורתופדית וכאב:

כאבים עצביים נוירופטיים כרוניים הם כאבים הנובעים מפגיעה בעצבים עצמם המספקים תחושה. הם עמידים לטיפול ומקנים נכות העומדת בפני עצמה ונפרדת מהנכות האורטופדית או הנוירולוגית.

אם בעבר התייחסו לכאב כאל תסמין המצביע על בעיה רפואית, הרי שהיום מכירים בכך שכאב עשוי להיות בעיה רפואית העומדת בפני עצמה.

זו גם הסיבה לכך שהמועצה הרפואית המדעית בישראל הכירה ברפואת שיכוך הכאב כתחום מומחיות העומד בפני עצמו.

משנכנס אדר...

הדי הפיצוצים הבלתי פוסקים ברחבי המדינה מפריעים את מנוחת הציבור והפכו מתופעה שולית של חג הפורים למטרד של ממש. הם מעירים ילדים בבהלה משינה, גורמים לתחושות קשות אצל הלומי הקרב ונפגעי פעולות האיבה, הורסים את חוויית החג ואם לא די בכל אלה אז גם מסכנים את הילדים שמפעילים את הנפצים וגם את הציבור שנמצא בקרבת מקום.

הנה מספר דוגמאות לנזקי גוף עליהם דיווחו אמצעי התקשורת בשנים קודמות: בשנת 2005 נפצע תלמיד בית ספר בכף ידו ונגרמה לו קטיעה של 2 אצבעות כתוצאה מחזיז שהתפוצץ. במקרה אחר בשנת 2009 נער בן 14 נפצע באורח בינוני עד קשה ו- 5 מאצבעות ידיו נקטעו במהלך משחק עם נפצי פורים. בשנת 2012 נפגע ילד בן 8 באורח קשה בעינו כתוצאה מנפץ שהתפוצץ קרוב לפניו.

אלה כמובן רק דוגמאות ואפשר להמשיך ולחשוב כיד הדמיון על מגוון אפשרויות הפגיעה הפוטנציאליות, בכלל זה כתוצאה מזיקוקים שעשויים לעוף ולפגוע בעיניים או אף לגרום לשריפות, או על נפץ שעשוי לגרום בהלה, נפילה ופציעה קשה וכיוב'...

החוק מגדיר את הנפצים כ "צעצועים מסוכנים" ודומה כי כאן מתחילה כל הבעיה.

הרחיבו את הידע בנוגע לנוירופטיה היקפית בקרב רופאי שיניים*:

*מחבר: ד"ר טמיר גפן, מומחה ברפואה תעסוקתית וספורט.

כפי שפורסם ע"י WHO בשנת 1991 - רופאי שיניים נחשבים לבעלי מקצוע עם רמות חשיפות תעסוקתית גבוהים יותר לכספית מאשר רוב מקצועות הבריאות.

נזיקין (נזקי גוף) בשטחי העירייה בזמן החורף

ימים של גשם ורוחות מעלים את הסיכון לפציעה בשטחים הציבוריים של העירייה, בין היתר כתוצאה מהצפות, נפילות של עצים/עמודים, חפצים שמתנתקים ועפים, מדרכות שבורות וכיוב'.

נזקי גוף עשויים להיות קלים וחולפים אך לעיתים חמורים וקשים.

על פי החוק והפסיקה, הרשות המקומית אחראית לשלום תושביה והעוברים בה, הן בזמן שגרה והן במקרים בהם פגעי מזג האוויר תרמו להיווצרות המפגע הבטיחותי.

מסיבה זו, במקרים רבים ניתן לתבוע מהרשות המקומית את הנזק שנגרם, ועל כך בהרחבה במאמר זה.

נכות רפואית לנפגעי ראש

נפגעי ראש רבים מוצאים עצמם בסופו של הליך משפטי ו/או ועדות רפואיות בביטוח הלאומי ללא אחוזי נכות מזכים וללא זכויות וזאת למרות שהחבלה הותירה בהם פגיעה תפקודית חמורה ביותר המורגשת בבירור וצפוייה להשפיע על חייהם דרמטית;

אנשים אלה סובלים מתופעות רבות ומשונות המשפיעות על תפקודם היום יומי והחברתי, ובכלל זה: פגיעה בריכוז, פגיעה בזיכרון, קושי לתכנן ולהוציא אל הפועל פעולות מסויימות, קושי לפתור בעיות, שינויי אישיות, יש שהתנהגותם הופכת ילדותית גסה ואימפולסיבית, אחרים הופכים להיות לצים, יש שהופכים חסרי סבלנות או חסרי טאקט כלפי סביבתם וכיוב' והרשימה עוד ארוכה..

חשוב לציין שאין חובה שכל התסמינים יחולו אצל כל נפגע ראש, יש שמופיע אצלו תסמין אחד בעוד שאצל האחר יופיעו מס' תסמינים, תלוי בחומרת הפגיעה.

מציאות עגומה זו המקפחת נפגעי ראש חלה על נפגעי קלים וקשים כאחד. לא פעם נתקלת בקיפוח של נפגעי ראש קשים שסבלו מחבלות של ממש שגרמו לשברים בגולגולת, דימומים מוחיים ולעיתים אף לתרדמת לתקופות מסויימות והותירו נזקים קשים.

הסיבות לכך הן בעיקר מערכתיות אך לא רק. להלן מס' סיבות:

1. מדובר בנזקים שלא ניתן לראות בבדיקות הדמיה כגון CT, MRI וכיוב'.
2. יש חוסר מודעות וחוסר מוטיבציה של רופאים להפנות את המטופלים לבדיקות הנכונות שיכולות לאבחן נזקים מסוג זה.
3. בוועדות הרפואיות ואצל מומחי בית המשפט אין רצון להעמיק בירור מעבר למה שמופיע בתיעוד הרפואי המוצג להם.
4. טיפול שגוי בידיי עורכי דין שאינם בקיאים בפגיעות ראש ואינם יודעים למצות זכויות נפגעי ראש נכון.

בעוד ששלושת הסיבות הראשונות ניתנות לתיקון, הסיבה הרביעית היא הקריטית ביותר ואותה קשה לתקן.

לאחר שעורך דין מסיים טיפול בתיק וחולף המועד לערער על החלטות של ועדות רפואיות או על פסקי דין של בית המשפט, פעמים רבות אין אפשרות להחזיר את הגלגל לאחור והקביעה הופכת להיות סופית, כלומר - גם כשמתברר בהמשך שהקביעה הייתה שגויה ומקפחת, לא ניתן עוד לשנותה.

ההשפעה המזיקה של טיפול משפטי שגוי נכונה לא רק במקרים של ייצוג מול ביטוח לאומי או מול בית המשפט אלא גם מול חברות הביטוח. כך למשל, אדם שיש לו פוליסת אובדן כושר עבודה וכושרו לעבוד נפגע לחלוטין כתוצאה מחבלת ראש שגרמה לנזקים קוגניטיביים, לא יצליח להוכיח את פגיעתו אם לא יטופל בידיי עורך דין הבקיא בייצוג נפגעי ראש וכתוצאה מכך לא יפוצה עבור אובדן הכושר בו נמצא.

בנסיבות הללו חשוב לבחור היטב את משרד עוה"ד שיטפל בתביעה ולוודא שעורך הדין שיטפל בתיק הינו בקיא ומנוסה בטיפול בתביעות מסוג זה.

כמו-כן, עמדו על כך שהרופא המטפל יפנה אתכם לבדיקות נוירופסיכולוגיות לבירור מידת הפגיעה הקוגניטיבית כתוצאה מהחבלה.

אשמח לעמוד לרשותכם

עו"ד אסף מירזאי

09-8986444  

האמור לעיל אינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני וככזה אין להסתמך עליו.

ההבדל בין ספונדילוליזיס, ספונדילוליסטזיס, ספונדילוזיס וספונדיליטיס*:

*מחבר: ד"ר ליאור דיין, מומחה בכירורגיה אורתופדית וכאב.

הרחיבו את הידע בנוגע להבדלים בין פגיעות בעמוד השדרה מסוג: ספונדילוליזיס, ספונדילוליסטזיס, ספונדילוזיס וספונדיליטיס:

קביעת נכות במחלות כאב עצביות - מבחני תגר*:

*מחבר: ד"ר ליאור דיין, מומחה בכירורגיה אורתופדית וכאב.

הבדיקה הגופנית היא החשובה ביותר בקביעת נכות ונכון הדבר גם כשמדובר בפגיעות עצביות.

חוק הביטוח הלאומי קובע כי מי שנפגע בדרך ממעונו, או מהמקום בו הוא לן, אל מקום העבודה, וכן מי שנפגע בדרכו ממקום העבודה אל מעונו, פגיעתו תוכר כתאונת עבודה על כל המשתמע.

אזכיר בהקשר זה כי נפגעי עבודה זכאים לזכויות רבות בביטוח הלאומי ובכלל זה לקצבה חודשית שעשויה להגיע עד לסך של כ- 30,000 ₪.

אף על פי שהסוגיה נשמעת פשוטה לכאורה, היא לא, ועל כך נרחיב במאמר קצר זה.