לעיתים קרובות פוסקים יקבעו נכות בגין "קשיון" גם אם קיימת שארית תנועה במפרק. זה מצב "שקול לקשיון".
באצבעות פוסקים אף יותר ליברליים ובמקרה של הגבלת תנועה באחד ממפרקי האצבע תפסק נכות בגין קשיון.

מצב של נוקשות במפרק, לעומת זאת, מוגדר ככזה שבו קיימת תנועה במפרק אבל היא מוגבלת (בסעיפים מופיע כ"הגבלת תנועה"). הנוקשות יכולה לנבוע מתחלואה פרקית (ארטריטיס הכי שכיח) או נוירולוגית (אחרי CVA, CP, פרקינסון). לנוקשות המפרקים הנוירולוגית הגדרות שונות (ספסטיות, ריגידיות) בהתאם למחלה שגורמת לה.

ההבדל בין קשיון נוח לבין קשיון שאינו נוח:

כאמור, קשיון הוא מצב של חוסר תנועה מוחלט של מפרק שיכול לנבוע מפגיעה בו או מאיחוי מכוון (כתבתי שאיחוי מפרק מבוצע נגד כאבים, כי מפרק שלא זז הוא מפרק שלא כואב).

בסעיפי המל"ל (ספר הנכויות של המוסד לביטוח לאומי) מופיע לעיתים קשיון נוח וקשיון לא נוח והשאלה היא מה ההבדל ביניהם. במקרה של אצבעות ומרפק קיימות הגדרות ספציפיות מהו קשיון נוח ומהו לא נוח. במקרה של מפרקים אחרים זה לא ברור כל כך.

בפשטות אגדיר שקשיון לא נוח הוא קשיון שבו המפרק נתון בזוית שמפריעה לתפקוד מעבר לקשיון הקיים. למשל קשיון של קרסול שבו כף הרגל בזוית של 90 מעלות (מנח פלנטיגראדי) היא קשיון נוח. לעומת זאת קשיון של קרסול שבו זוית הקרסול קטנה או גדולה מ- 90 מעלות (המקרה השני נקרא "אקוינוס") ולא מתאפשרת דריכה על כל כף הרגל אלא על קצות האצבעות או על העקב מהווה הפרעה תפקודית קשה. קשיון נוח של שורש כף היד הוא מצב שבו שורש כף היד נתונה ביישור מסויים קל, לעומת זאת קשיון לא נוח הוא מצב שבו שורש כף היד נתונה בזוית חדה בכיפוף (במצב כזה אי אפשר להפעיל טוב את האצבעות, להביא כפית לפה וכולי), קשיון נוח עמוד שדרה הוא כזה שיש איחוי בין החוליות אבל העקומות הטבעיות נשמרות, ואילו קשיון לא נוח הוא כזה שבו יש ביטול והיפוך או החמרה בזוית של העקומות (למשל קיפוזיס מוגבר באיחוי עמוד שדרה מתני, קיפוזיס במקום לורדוזיס בעמוד שדרה מתני, כיפוף של עמוד שדרה צוארי כך שהאדם הולך עם העיניים ברצפה ולא יכול להרים את הצואר לראות, כמו שקורה במקרים חמורים של אנקילוזינג ספונדיליטיס). 

מחבר המאמר: ד"ר ליאור דיין, מומחה לכירורגיה אורתופדית וכאב.

*הערה חשובה: המאמרים הרפואיים באתר זה אינם מתעדכנים בחלוף הזמן. הם מובאים לידיעה כללית בלבד ואין להסתמך עליהם.